בניה ילדי האהוב,

נולדת לאבא ולי יומיים אחרי חג הפסח, הבן הכי קטן בבית. קראנו לך בשמך על שם דמות תנ"כית – בניה בן יהוידע – שהיה אחד מגיבוריו של דוד המלך. היית קטן ממדים וצנום מאז ומתמיד, וכל מה שבלט בגופך היו זוג עיני שקד חומות גדולות, בורקות וקורנות, שהפיקו מבט עמוק וממגנט. תחת עיניך המהפנטות נח לו חיוך כובש שליווה אותך לאורך כל השנים, חיוך שאמר אופטימיות, תקווה, חוסר דאגה ורוח טובה – והשילוב בין כל אלה היה הכוח בעזרתו ניצחת הכל.

תמיד היית הראשון בהכל. הראשון להתנדב, לעשות למען האחר, לעזור, לארגן, להיות שם עבור החברים ועבורנו. אף פעם לא השארת מישהו מאחור. בעזרת כוח השכנוע שלך והביטחון בצדקת דרכך הצלחת לשכנע רבים וטובים ללכת אחריך. תמיד הוכחת שאפשר לסמוך עליך בעיניים עצומות, וזה מה שהוביל אותי להישען עליך פעמים רבות, ולהתפעם מתעצומות הנפש שלך.

אוהבת אותך ומתגעגעת אליך עד כלות, מאחלת שתמשיך לנוח בשלום על משכבך, גוזל קטן שלי, ומבטיחה לעשות כל מה שיכולה כדי להמשיך להאיר את העולם עם החיוך והנתינה שלמדנו ממך.
                                                                                שלך, אמא